ב-2025 כל מפרסם בפייסבוק יודע שהקריאייטיב הוא הדרך לעשות סקייל אמיתי לחשבון. השאלה האמיתית היא: איך בודקים מודעות בצורה נכונה, בלי לשרוף תקציב מיותר ובלי לפספס הזדמנויות?
אחרי עשור שאני מנהל קמפיינים בפייסבוק ומיליונים של תקציב שהוצאתי במנהל הקמפיינים בפייסבוק אני אשתף אתכם בשלושת השיטות הפופולריות ביותר כדי לבחון מודעות ומה היא השיטה שאני בוחר כל פעם מחדש כדי להוציא את המיטב מהתקציב שלי.
שיטה 1: המבנה הקלאסי (Classic Testing)
בשיטה הזו מנהלים את התקציב ברמת קובצת המודעות או כמו שכולם קוראים לזה ABO. כל אקבוצת מודעות כוללת כיוון אחד של קריאטיב עם 3-5 וריאציות (למשל אותו סרטון עם פתיחים שונים, או אותה תמונה עם כותרות שונות).
- איך בודקים? נותנים למודעה לרוץ 3-5 ימים עד שהיא מוציאה 2-3 פעמים את ה-CPA המומצע בחשבון או בקמפיין. אם היא רווחית, משאירים ומגדילים תקציב. אם לא, מכבים.
- יתרונות: שליטה מלאה בתקציב, מקבלים דאטה נקיה וברורה על כל מודעה.
- חסרונות: בזבזני יחסית, דורש הרבה עבודה ידנית, ולעיתים פחות יעיל כי "מתחרים" באלגוריתם של פייסבוק שכידוע לכם הופך ליותר ויותר חכם כל שנה.
שיטה 2: מבנה CBO
כאן כל הבדיקות מתבצעות בתוך קמפיין אחד עם תקציב מאוחד (ניהול תקציב ברמת קמפיין – ABO). יש קבוצת מודעות של מנצחים קיימים, ובמקביל מוסיפים קבוצות מודעות חדשות עם וריאציות לבדיקה.
- איך בודקים? מעלים 3-5 קבוצות מודעות בשבוע ורואים אם פייסבוק נותנת להם תקציב. מודעה שמקבלת תקציב ורווחית, מנצחת. אם היא שורפת תקציב בלי תוצאות, מכבים. ואם היא כמעט לא מוציאה כסף, פשוט סומכים על האלגוריתם שזיהה שהיא לא טובה.
- יתרונות: חסכוני מאוד, מאפשר הרבה ניסויים בלי לשרוף תקציב, דורש מעט מאוד עבודה ידנית, האלגוריתם מתמקד במודעות עם פוטנציאל אמיתי.
- חסרונות: לא תמיד מקבלים מספיק דאטה ממודעות שנכשלו, מה שעלול להקשות על ניתוח מעמיק במיוחד למתחילים, לפעמים האלגוריתם מהמר באמת על המודעה הטובה ביותר אבל ״מייבש״ מודעות עם פוטנציאל שקצת פחות טובות.
טיפ: כדי לבחון אם המודעות הנוספות שלא מקבלות תקציב באמת עובדות מומלץ לשכפל את הקמפיין ולמחוק את המודעות שמוציאות תקציב בקמפיין המקורי כדי לכפות על האלגוריתם להוציא תקציב על המודעות שאנחנו בחרנו. הדרך הזאת לפעמים עובדת ולפעמים מוכיחה לנו שההימור של האלגוריתם היה נכון.
שיטה 3: השיטה ההיברידית (Hybrid Testing)
השיטה הזו משלבת בין השניים: עובדים בשיטת CBO, אבל מגדירים מינימום תקציב קטן לכל קבוצת מודעות (למשל 20-30 שקלים ליום).
- איך בודקים? נותנים לכל מודעה סיכוי קטן להוציא כסף ולייצר נתונים. אם היא מביאה תוצאות האלגוריתם מגדיל את התקציב שלה לבד. אם לא, מכבים אחרי כמה ימים.
- יתרונות: מבטיחים שגם מודעות חדשות יקבלו חשיפה ונתונים מינימליים, שומר על שליטה מסוימת.
- חסרונות: פחות חסכוני מ-CBO טהור, דורש קצת יותר מעקב.
עדכון – 2025: פייסבוק שינו את ההגדרה למינימום הוצאה לתקציב מינימלי מומלץ, כלומר פייסבוק הפכה את הכלל להרבה פחות קשיח ותשתמש בו רק כהמלצה.
אז מה הכי כדאי?
כל השיטות יכולות לעבוד, אין שני חשבונות מודעות שדומים אחד לשני.
אני באופן אישי ממליץ לרוב המפרסמים להשתמש ב-CBO (שיטה 2) היא יעילה, חסכונית ומביאה את התוצאות הטובות ביותר בטווח הארוך. למי שעדיין חושש לסמוך על האלגוריתם השיטה ההיברידית (שיטה 3) היא פתרון מצוין.
הכלל החשוב ביותר: כדי להגדיל תקציבים בצורה יציבה, מה שאתה באמת צריך זה קריאייטיב מנצח שמסוגל להחזיק נפחי פרסום גבוהים בלי שה-ROAS יקרוס.
עדכון ל-2025: פייסבוק מתחיל להציג באופן דיפולטיבי בחשבון שיטה לחלוקת תקציב הדומה לשיטה ההיברידית, כלומר ניהול ABO אבל מאפשרת לאלגוריתם לחלק עד 20 אחוז מהתקציב של כל קבוצת מודעות לקבוצת מודעות אחרת באותו יום.